"עד שלא תהפוך את הלא מודע למודע, הוא ימשיך לנהל אותך ואתה תקרא לו גורל"
(קארל יונג)
אימון הוא מושג שנלקח מעולם הספורט והוסב לעולם החיים האישיים, עולם העסקים, WELLBEING ועוד.. מסיבות כאלה ואחרות האימון נקראה בישראל כקואצ'ינג.
המשמעות של אימון הוא תרגול. כל שיפור בחיים מגיע מאימון. אפילו הדברים הבסיסיים ביותר. בדיוק כמו שבחדר כושר אנחנו מאמנים שריריים מסוימים בשביל להיות יותר חזקים, כמו ששחקני כדורסל מתאמנים כדי לשפר מיומנויות של זריקה או כדרור ואפילו תינוק שלומד ללכת בהתחלה נעמד ברגליים רועדות ופוחדות עד שהוא לומד לקחת צעד ועוד צעד.
הדבר מקבל משנה תוקף בחיים האישיים שלנו. אנשים שואפים לחיות חיים מצליחים, מאוזנים, מספקים, שלווים, הרמוניים. חיים שעומדים בהלימה עם ערכיהם, חיי זוגיות ומשפחה טובים, להגשים חלומות, רווחה כלכלית ועוד.
השאיפות לשלב את כל תחומי החיים ולהפיק תוצאות בדרך מהירה הפכו לאתגרים הגדולים של תקופתנו וכאשר אנו לא משיגים את מבוקשנו אנו פוגשים שלל תגובות רגשיות שפוגעות באיכות חיינו. אלו חומרי עבודה שאנו נפגוש בחדר האימון. להלן מס' מהנושאים שנפגוש באימון.
חרדה
חרדה היא שם כולל למגוון מצבים בהם האדם מתמודד עם פחד שלא תואם את רמת הסיכון הממשי בו הוא נמצא. כיום הפרעת חרדה היא מאוד נפוצה כיום ופוגעת במבוגרים וילדים. לאורך חיינו אנו נתקלים במקרים המעוררים תגובת פחד שהיא הוא תגובת חירום טבעית של הגוף לסכנה אך כשחרדה נחווית בעוצמה גבוהה לאורך זמן היא עלולה לפגוע בתפקוד האדם ולהשפיע על איכות חייו.
התסמינים הפיזיולוגיים יכולים להופיע כדפיקות לב מואצות, מתח בשרירים, יובש בפה, הזעה, סחרחורת, בחילה, ידיים קרות ולחות, קושי בבליעה, רעד ועוד. פסיכולוגית ההשפעה יכולה להופיע בשיתוק, עצבנות, ניתוק מהעצמי ואף חשש ממוות. יש לזכור, שהחרדה אינה משקפת את רמת הסיכון האמיתי, לדג': תחושת פחד כאשר נתקלים בבעל חיים מאיים הוא טבעי אבל חרדה לצאת לרחוב מהפחד שאולי יהיה שם בעל חיים כזה לא תואם את רמת הסיכון הממשית.
כעס
רוב האנשים כועסים לפעמים. לחלק מהאנשים כעס הפך לבעיה משמעותית הפוגעת בתפקודו של האדם וביחסיו עם אנשים קרובים, סביבת העבודה, יחסים זוגיים ועוד. כעס הוא רגש משני. תגובה נפשית וגופנית לעצב, פחד, תסכול. בשיטת סאטיה כעס מהווה מנגנון הרסני של רגשות מאמללים. כעס הוא מנגנון הגנה מדומה שבא לכסות על חוסר היכולת של האדם לשהות עם חוסר אונים. למעשה הכעס הוא תוצאה סופית שמהווה תגובה אלימה לסביבה או לעצמנו.
ישנם מס' אמונות שגויות בנוגע לכעס:
שליטה - כעס נחשב כתכונה דומיננטית המייצגת כוחנות ועוצמה אך בפועל לאדם הכועס אין שליטה על גופו, אינו מסוגל להרגיע את עצמו או לסדר את מחשבותיו בצורה רציונלית.
תגובה למציאות - כעס זו תגובה לחוסר שביעות רצון מהמציאות. המציאות לא מתרחשת בהתאם לרצוננו ומותירה אותנו מתוסכלים. חוסר היכולת לשהות עם התסכול מפתחת את מנגנון הכעס. המנגנון נוצר בכדי לעזור לשחרר את אנרגיית התסכול למעשה.
מנגנון מדומה - רגש העוצמה המדומה הנלווה לכעס מייצר תחושה שהוא תורם להגנה עלינו אך בפועל אנחנו לא יוצאים מחוזקים מהתהליך (לרוב אפילו יותר כואבים לאחר מכן..)
חשוב לזכור – כעס הוא לא רגש שלילי. זו פשוט תגובה למצוקה שיש לאדם. כעס יכול להיות מתנה כאשר לומדים כיצד לטפל בו.
דיכאון
דיכאון הוא מחלה שמשפיעה מבחינה גופנית ורגשית. זו תופעה נפשית המתבטאת דרך מצב רוח ירוד במשך שבועיים ויותר, אובדן הנאה ועניין, תחושת אשמה ללא קשר למציאות, דימוי עצמי נמוך, הפרעות שינה, חוסר תיאבון, ירידת אנרגיה וירידה בריכוז. ניתן לסבול מדיכאון לתקופה קצרה או ארוכה, באופן קל או משמעותי. כיום הביטוי דיכאון הפך לשגור והרבה אנשים משתמשים בביטוי של דיכאון כאשר הם עצובים או מוטרדים. לעיתים רבות זה בהקשר למצבי חיים רגילים כמו אובדן, פרידה, ריב משמעותי. תופעות אלו לא בהכרח יהוו דיכאון לכן כדאי לפנות לרופא משפחה / פסיכולוג לאבחון.
קושי חברתי / בדידות
מגיל צעיר האדם לומד לפתח את כישוריו החברתיים. כישורים אלו הינם חלק מיכולת האדם ליצור מערכות יחסים משמעותיות, לפתח תחושת שייכות, להתנהל במסגרות שונות וחשובות כמו עבודה. קשיים חברתיים יכולים להתקיים אצל בוגרים וצעירים כאחד במיוחד בעידן של הרשתות החברתיות. הסיבות לקושי חברתי יכולות להיות שונות ומגוונות החל מפחד, קשיים התפתחותיים, רגישות גבוהה, משברים רגשיים, קושי בויסות ועוד. הקושי החברתי מוביל הרבה פעמים (אבל לא רק) לתחושת בדידות.
דימוי עצמי
דימוי עצמי הוא מושג רב ממדי המשקף את מכלול התפיסות, העמדות, הרגשות, האפיונים הפיזיים שהאדם מייחס לעצמו באופן סובייקטיבי – כלומר זהו האופן בו האדם מעריך את עצמו מבחינה חיצונית, מעמדו המשפחתי, החברתי, הכלכלי ועוד. תחושת העצמי מתפתחת מהילדות ועד לבגרות ובעצם באה לענות לאדם על שאלה פנימית לגבי תחושת הערך הפנימית שלו. כיוון שלא תמיד גדלנו בסביבה שידעה לטפח את תחושת הערך הפנימית דימוי עצמי לא בהכרח קשור למציאות האובייקטיבית (ילדה יפה שמשוכנעת שהיא לא יפה, אדם אמיץ שמשוכנע שהוא חלש, פחדן).
הגשמת חלומות / חיבור לרצון הפנימי
מה החלום שלך? זו שאלה עצומה שטומנת בתוכה רבדים רבים. לעתים רבות אנחנו חיים חלום של מישהו אחר (אמא שרוצה בן רופא, הסביבה שמטפחת את אידיאל ההיי טק). האם אנחנו מחוברים לרצון האמיתי שלנו? האם אנחנו חיים בהלימה למה שאנחנו רוצים לעשות? האם אני מחובר לתשוקה שלי? כמובן ששאלות אלו מעוררות גם את הפחדים העמוקים שלנו. שאלת התשוקה הובילה אותי לטרנספורמציה הפרטית שלי (מוזמנים לקרוא) והיכרות עם הפחדים ופירוקם היה חלק מהותי מתהליך העבודה וההתפתחות האישית שלי.
מערכות יחסים
רוב האנשים חושבים שהאושר תלוי במטרה חיצונית כמו כסף, מעמד חברתי מסוים, עבודה. לעיתים גם השגת זוגיות נחשבת יותר כאידיאל מאשר השקעה באיכות מערכת היחסים. האלמנט הטרגי הוא שכל עוד הגישה היא חיצונית -כלומר המטרה (החיצונית) היא שתעשה אותי מאושר (פנימית) גם אם האדם השיג את מטרותיו וגם אם לא תמיד תהיה קיימת תחושת המרדף. האנשים הכי עשירים בעולם רודפים אחרי עוד כסף. אנשים עם בני /בנות זוג "מושלמים" מוצאים את עצמם בודדים.
לפי שיטת סאטיה איכות מערכות יחסים הם שקובעות את איכות חיינו. מערכות יחסים אלו מותאמות למי שאנחנו כבני אדם. אלה נבנו בעקבות נסיבות חיינו, הכאבים שעיצבו אותם והמנגנונים שפיתחנו.
מחשבות טורדניות
מחשבות טורדניות הם מחשבות, דימויים או רעיונות לא רצויים המעוררות מצוקה באופן שנחווה כחסר שליטה. לעיתים נלווית למחשבות אלו הרגשת בושה. ישנן מחשבות שמופיעות באופן ספונטני לפרש את הסביבה, מה היה קורה אילו? מחשבות על דת ומוסר, מחשבות אלימות, מחשבות מיניות ועוד.
בשיטת סאטיה אנו מניחים שמאחורי מחשבות טורדניות קיימות גם תחושות גוף לא נעימות שהאדם נמנע מלפגוש. כמובן מדובר במנגנון לא מודע שהתפתח עם השנים. ייתכן שקיים קשר למחשבה מקורית של האדם וייתכן שלא ואת זו נבחן בחדר האימון.
פסיכדליה
אירועי ה-7.10 חידדו את הצורך הגדול בגישה מבוססת, מכילה רגשית, לא שיפוטית לגבי מצבי תודעה לא שגרתיים. חשוב לזכור ששימוש בחומרים משני תודעה מאוד נפוץ בישראל ולא רק במסיבות טבע. כיום אף מבוצעים מחקרים לשילוב חומרים פסיכדלים בטיפולים שונים בעיקר בפסיכותרפיה שכן בכוחן להגמיש מחסומים פסיכולוגיים. מדובר בהכשרה נוספת שמשלבת כלים משיטת סאטיה אך אינה קשורה לשיטת סאטיה באופן ישיר. ניתן לשוחח בחדר גם על עיבוד חוויות קשות וכן באינטרגרציה לפני ואחרי השימוש.
חלק גדול מחומרים משני התודעה מוגדר לא חוקי במדינת ישראל ואין באמור לעיל לעודד כל שימוש בחומרים אלו אלא רק לאפשר מרחב לעיבוד החוויות האמורות.